הכרעת דין בתיק ת"פ 32235-12-09 - פסקדין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו החזקת סכין מבלי שהוכיח שהחזיקה למטרה כשרה.

על פי הנטען ביום 26/7/09 החזיק הנאשם ברכבו שלושה סכינים.

בין הצדדים הוסכם כי החומר הראייתי יוגש בהסכמה והנאשם יעיד להגנתו.

בהתאם לת/2 עולה כי ברכבו של הנאשם נתפסו שלושה סכינים. אחד - בכיס דלת הנהג. שני - במגרה מתחת למשענת שבין שני הכיסאות הקדמיים. והשלישי - בתא המטען.

הסכינים ת/3 הובאו והוצגו בפני. המדובר בשלוש סכיני מטבח. סכין אחת הינה יחסית קטנה, ואולם שתי הסכינים האחרות הינן סכינים גדולות יחסית. יצויין כי סכין גדולה אחת נתפסה בתא הדלת ואילו הסכין הקטנה נתפסה בתוך המשענת.

הנאשם טען כי המדובר בסכינים המשמשות אותו לפיקניקים. המדובר במשפחה גדולה, אשר נמצאת הרבה בפיקניקים והסכינים שימשו אותו לצורך זה.

כידוע על פי ההלכה הפסוקה על הנאשם הנטל להוכיח את כשרות ההחזקה, ונטל זה יש להרים במאזן ההסתברויות כנהוג במשפט האזרחי.

לאחר ששמעתי את הנאשם סבורני כי הנאשם לא הרים נטל זה.

ראשית - המדובר בסכינים שנתפסו בשלושה מקומות שונים ברכב, ששנים מהם הינם מקומות זמינים לנהג.

אין המדובר בשלושה סכינים שנמצאו במקובץ בתא המטען, ודווקא תפזורתם מלמדת כי אין אמת בטענת הנאשם כאילו נשכחו. גם מוזר הדבר שסכינים שלכאורה נועדו לפיקניקם נשכחות דווקא במשענת הנהג, והדעת נותנת כי הונחו שם בכוונה תחילה על מנת לקדם צרה אפשרית.

זאת ועוד, ברכב לא נתפס ציוד פיקניק, ואף הנאשם לא אמר בחקירתו שקיים ברכב ציוד פיקניק כזה.

כמו כן, הנאשם העיד כי הוא יוצא לפיקניקים עם בני משפחתו, ואולם לא הובאו כל עדים שבאו לתמוך בגרסה זו.

נוכח האמור סבורני כי הנאשם לא הרים את הנטל המוטל עליו. ועל כן, אני מרשיע אותו בעבירה המיוחסת לו כדלקמן:

החזקת סכין למטרה לא כשרה, עבירה לפי סעיף 186 א' לחוק העונשין התשל"ז-1977.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ג' חשון תשע"ב, 31/10/2011 במעמד הנוכחים.

<#7#>